ועידת ״אריזופרינט״ 2021 - סיכום דבריי בפאנל

כל כך משמח לראות שכינוס כזה מתקיים, ואפילו לקחת בו חלק קטן - כנס שכל כולו מוקדש לשיח על עולם האריזות.

הנושאים העיקריים שדנו בהם בכנס היו קיימות, חדשנות וטכנולוגיה.


ההבנה שהאריזה היא חלק משמעותי מאוד במוצר - לא רק באספקט הלוגיסטי של הגנה ושינוע, אלא גם בשיווק, מחלחלת יותר ויותר, ויש היום יותר נכונות מצד יצרנים להשקיע בה כערוץ שיווק ולעשות דברים מעניינים - חלק מהם ע״י שילוב של פרינט ואון-ליין. את ההיברידיות הזו מאפשר הדפוס הדיגיטלי שנתח השוק שהוא תופס בעולם הדפוס בכלל הולך וגדל.


הנה מה שניסיתי להעביר בכנס (מסתבר שאני צריכה להתאמן עוד קצת כדי שאוכל לדבר בשטף מול 200 איש..).




1/ איך את מהזווית שלך רואה את השינויים שיש בדרישות הצרכנים לאריזות מקיימות ואיך משתמשים בשינויים האלו מבחינה שיווקית?


אני אדבר קצת על דרישות הצרכנים, אבל רוצה לדבר יותר על הצורך של המשווקים לייצר אריזות שמוכרות, ואיך המגמות שקורות היום בדפוס, שכמובן גם מושפעות מקיימות, יכולות לשרת את המשווקים.


אנחנו חיים בנק׳ זמן שבה יש לדפוס כל כך הרבה להציע! הזכירו את זה שוב ושוב במהלך היום, ואתם יכולים גם לטעום מזה כאן בתערוכה. הדפוס הולך ונעשה דיגיטלי.

המון תהליכי ייצור והדפסה מסורתיים, שדורשים הכנה מסורבלת, יקרה וארוכה, ומתאימים לייצור המוני של עותק זהה - מוחלפים בטכנולוגיה מתקדמת. טכנולוגיה שגם חוסכת המון בסט-אפ, וגם מאפשרת להפיק עותק ייחודי, או במילים אחרות מאפשרת הדפסה עם מידע משתנה ופרסונליזציה.


פרסונליזציה מאפשרת: פניה אישית או ממוקדת, והיברידיות - שימוש במציאות רבודה, בכלל שילוב יפהפה של פרינט ואון ליין, מאפשרת אבטחה וקידוד, גיימיפיקציה, וייצור לפי דרישה במקום ייצור המוני.


אני אתן כמה דוגמאות למה שמתאפשר היום בדפוס דיגיטלי:


1_ מכונות הדפסה דיגיטליות כדוגמת אינדיגו ולנדא, שהיום נותנות מענה באיכות ובמהירות ההדפסה - גם לנפחים גדולים של עבודה. המדפסות הדיגיטליות היום מסוגלות לנפחי עבודה גדולים יותר מבעבר.

תהליך ההדפסה הדיגיטלי מתאים למגוון מצעי הדפסה, מכל מיני סוגים וגדלים, גמיש וחסכוני בסט-אפ וזמן הכנת מכונה להדפסה (משמע חסכוני גם בפסולת נלווית).


2_ היקון / שטנץ דיגיטלי - ביצוע שטנצים במכונת לייזר, בלי צורך בהכנת לוחות מסורבלת, בלי צורך באיחסון הלוחות, שוב - מהקובץ למדפסת. ניתן לתקן ולשנות יותר בקלות, ניתן להגיע לחיתוכים יותר עדינים ומדוייקים, וגם לקווי קיפול יש פתרון יפה.

מתאים לנייר עד קרטון בעובי 2 מ״מ, בגודל גליון.


3_ וולוקס / הדפסה דיגיטלית ישירה על מיכלים, כמו פחיות ומיכלי פלסטיק, שיודעת לכסות את כל המיכל כולל המכסה, ללא צורך בפוייל או שרינק, פתרון שמותאם להדפסה בכמות מסחרית.

מאפשר ייצור לפי דרישה. מפחית מאוד פחת ופסולת.


כל מה שמניתי, אגב, זו טכנולוגיה שמפותחת כאן בארץ.


אז.. פתרונות לא חסרים, מה כן חסר?


האריזה היא ערוץ התקשורת השני ביעילותו

יש סקרים שמראים שהאריזה היא ערוץ התקשורת השני ביעילותו, מייד אחרי וידאו,

והיום יותר ויותר מותגים/משווקים מבינים את זה ולוקחים אותו בחשבון כערוץ חיוני.


חלק מהמותגים עדיין מגלים התנגדות להשתמש בערוץ הזה, מתוך תפיסה שהדפסה דיגיטלית היא הרבה יותר יקרה.


ועל זה אפשר ממש להתווכח, כי קודם כל צריך למצוא את הנק׳ האופטימלית של כמות-מחיר בהתאם למוצר שרוצים להפיק,

ושנית, יש לקחת בחשבון את הערך שהמהלך הדיגיטלי נותן למותג,

שכאן אנחנו נחפש מעורבות ואינטראקציה וזכירות של לקוחות עם המוצר או האריזה, שמעצימה כמובן את החיבור הרגשי למותג. גם אם העלות יותר גבוהה - הערך יותר גדול, לטווח המיידי וגם לטווח הרחוק יותר.


יש המון דוגמאות יפות לקמפיינים כאלה, שחברות מכניסות מהדורות מיוחדות מודפסות דיגיטלית,

מבלי להפריע לקו הייצור הרגיל, ומשלבות את הטכנולוגיה שדיברתי עליה קודם.


את המוצרים בקמפיינים האלה המשווקים מצליחים גם למכור במחירי פרימיום, גם להגדיל מכירות בעשרות ומאות אחוזים, וגם ליצור באזזזז ומעורבות בקרב הלקוחות.


והנה לכם דוגמה מקוקה קולה, שתמיד עושה מהלכים נועזים ומבריקים בתחום הזה, הפעם בסין.


פרצופי העיר - לתת טעימה מ-23 ערים ברחבי סין, יצרו משחק של מציאות רבודה בהדפסה על מהדורה מוגבלת של פחיות. שימו לב - הם לא שינו את כל פס הייצור של האריזה, אלא שינוי נקודתי בלבד.

ולגבי העלויות - הם מכרו כל פחית כזו ב-30% יותר (פרימיום), ואף על פי כן ראו עליה של 226% במכירות בקמפיין הזה.




עוד נתון מעניין על פרסונליזציה: 53% מדור הזד, רוצים שמותגים יציעו להם מוצרים פרסונליים או בהתאמה אישית.

אריזה פרסונלית יכולה לאפשר לצרכנים להביע את עצמם על פי העדפותיהם, ומאפשרת להם לבחור את האריזה שמדברת אליהם אישית.


אנחנו מדברים כאן על השוק הקמעונאי, שמייצר ומוכר בכמויות ענק, אבל אני רואה גם את השוק ההולך וגדל של עסקים קטנים שמשווקים מוצרי פרימיום בהאמה אישית, שם בכלל אפשר ללכת למקומות מאוד יפים, אם רק יודעים על האפשרויות הקיימות.

אני אומר בסוגריים שקיים פער לא קטן בין היכולות של הדפוס היום, לבין המודעות של לקוחות הקצה שלו, ובכלל זה מעצבים ומשווקים, ליכולות האלה.


לסיכום, האריזה יכולה להוות מנוע לחיבור לקוחות למותג ולהגדלת מכירות. לדעת מה הצרכנים דורשים - את זה אתם כבר יודעים לזהות. עכשיו צריך גם לדעת מה עולם הדפוס מאפשר, ולהשתמש בזה ביצירתיות ובחוכמה כדי למכור טוב.


2/ מנקודת המבט של כל אחד ממכם בתחום שלו, איזה שינויים ומגמות אתם רואים בתחום האריזות בשנה שנתיים הקרובות ואילו בעתיד הקצת יותר רחוק?


קיימות ומינימליזם, היברידיות (חיבור של פרינט ואון-ליין) ופרסונליזציה.

קיימות - ב-2019, כשעוד היה אפשר לשוטט בעולם, ראיתי טרנד של חנויות שמוכרות מזון בתפזורת, כדי לחסוך את כל העניין הזה של ריבוי אריזות, כי זה באמת מגוחך לארוז מוצרים בכמויות קטנטנות, כמו חטיפים ודגני בוקר, ואפילו שמפו וסבון. וגם כדי לאפשר לצרכן לקנות כמה שהוא באמת צריך - לא מעט מדי ולא הרבה מדי. אבל הדבר הזה כמובן נעצר קצת עם בואה של הקורונה.


אז חד משמעית המגמה הכי חזקה היא לכיוון לקיימות, שזה לדעתי ישפיע מאוד על הויזואליות ועל העיצוב של אריזות, לניראות יותר נקיה ופחות צעקנית של אריזות.

מינימליזם.


היברידיות ופרסונליזציה - שם אני רואה את העתיד. יותר תקשורת עם הלקוחות דרך האריזה, יותר שימוש היברידי של פרינט ואון ליין. שימוש יותר רווח באריזה כערוץ להתממשק עם לקוחות ולתקשורת ישירה איתם.



 






הכותבת: חוה ליאל מונסונגו

משקיפה על העולם מהמקום בו עיצוב, דפוס וטכנולוגיה נפגשים. יוצרת, מעצבת וגם מייעצת.


מוזמנים לעקוב אחריי בפייסבוק, באינסטגרם ובלינקדאין.



 


Recent Posts